החלטה בתיק בש"א 16157/06

1.       ההליכים שלפני החלו ב"בקשה דחופה למתן סעדים זמניים". הסעדים הזמניים ניתנו במעמד צד אחד, בהחלטתי מתאריך 3.12.2006. עם מתן הסעדים הזמניים במעמד צד אחד,  קבעתי דיון במעמד הצדדים לתאריך 4.12.2006. בתאריך 4.12.2006 הגיעו הצדדים להסדר דיוני בנוגע לסעדים הזמניים, ובאותה ישיבה נקבעו מועדים נוספים לשמיעת הבקשה במעמד הצדדים.

          עתה, לאחר שתמו חקירות המצהירים והצדדים הגישו סיכומים, באה העת ליתן ההחלטה בעניין הסעדים הזמניים.

2.       בכתב התביעה שהגיש המבקש בתיק העיקרי (אז' 1210/06) עותר המבקש לכך שיינתן סעד, שיצהיר כי הוא בעל הזכויות היחיד בחברת "אוגאריט" (להלן - " חברת אוגאריט"), על ציודה ונכסיה. בבקשה לסעד זמני, שנועדה להגן על זכויות המבקש בחברה עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, עותר המבקש לכך שיינתן צו האוסר על המשיבים לעשות שינויים כל שהם בזכויות הצדדים בחברת אוגאריט, וכן צו שיאסור על מי מהצדדים לעשות פעולות כלשהן בנכסי חברת אוגאריט או בציודה.

3.       המבקש הוא רופא שיניים לפי מקצועו, אשר שב ארצה לאחר מספר שנים בהן עבד והשתכר בארץ זרה. אחיו של המבקש הוא קבלן לעבודות עפר ופיתוח, ולטענת המבקש, אחיו הציע לו להשקיע את כספו ברכישת חברה העוסקת בתחום זה.

          המבקש טוען בבקשתו, כי הצעת אחיו התקבלה על דעתו, והשניים החליטו לרכוש ציוד לביצוע עבודות עפר ופיתוח מחברת סכס פהד בע"מ (להלן - " חברת סכס"), שהמשיב מס' 5 היה מנהלה (להלן - " ג'רייס") . המבקש טוען, כי ג'רייס סיפר לו, שחברת סכס מחזיקה במניות חברת אוגאריט, שלא הייתה פעילה, והציע למבקש, שבמקום שהמבקש יקים חברה חדשה, תעביר לו חברת סכס את מניות חברת אוגאריט ללא תמורה, והמבקש יעביר לחברה זאת את כל הציוד שירכוש מחברת סכס.

4.       המבקש טוען, כי קיבל את הצעתו של ג'רייס, ובתאריך 10.6.2006 ו- 11.6.2006 התייצבו המבקש וג'רייס בפני המשיב מס' 4, הוא עו"ד עלי, וחתמו על כל המסמכים הדרושים לשם העברת השליטה בחברת אוגריט למבקש, לרבות מסמכים לשינוי מען החברה, הרכב הדירקטוריון ומנהלי החברה.

          המבקש מוסיף וטוען, כי הציוד שנרכש מחברת סכס אכן הועבר לחברת אוגאריט, ותמורת הציוד שולמה על ידו לחברת סכס במספר העברות בנקאיות, ובסה"כ שילם עבור הציוד סך 1,111,700 (מיליון, מאה ואחד עשר אלף ושבע מאות) ש"ח.

5.       והנה, לאחר כל הדברים האלה, ולאחר שחברת אוגאריט החלה לבצע עבודות אצל מזמינים שונים, בתאריך  28.11.2006 "הופתע המבקש עת נודע לו ע"י הבנק כי אינו רשאי להשתמש בחשבון החברה, היות והסמכות למורשה החתימה בחברה הועברה לאדם אחר". המבקש טוען כי בדק את פשר הדבר, וגילה, כי כל מניות החברה הועברו על שם המשיב מס' 3, לרבות הסמכות לנהל את החברה ולמנות לה דירקטוריון.

          במילים אחרות: המבקש טוען, כי לאחר שרכש את הציוד מחברת סכס עבור חברת אוגאריט, והיה לבעל השליטה בחברת אוגאריט, עשו המשיבים 3 עד 5 פעולות שונות והעבירו את מניות חברת אוגאריט על שם המשיב מס' 3, וכך למעשה גזלו את החברה מאת המבקש, וזאת לאחר ששילם עבור הציוד שהועבר לה סכום כסף לא מבוטל.

          מכאן הבקשה למתן הסעדים הזמניים.

6.       גרסת המשיבים שונה בתכלית מגרסת המבקש. לטענת ג'רייס חברת סכס נקלעה לקשיים כספיים עקב חובות שחבו לה רשויות מקומיות עבורן ביצעה עבודה, ונושי החברה החלו לנקוט בהלכים שונים אשר הקשו על פעילותה. כיוון שג'רייס ושאר בעלי המניות בחברת סכס השקיעו בחברה סכומי כסף נכבדים, וחששו שלא יוכלו לקבל את השקעותיהם בחזרה, החליטו בעלי המניות להעביר את ציוד חברת סכס לחברת אוגאריט ולבצע עבודות באמצעות חברת אוגאריט. ההנחה הייתה שנושי חברת סכס לא יוכלו לפעול נגד חברת אוגאריט. ואולם, נוכח החשש שנושי חברת סכס יזהו את חברת אוגאריט עם חברת סכס בשל זהות בעלי המניות, פנה ג'רייס  לחברו מילדות, הוא אחיו של המבקש, וביקש ממנו להחזיק במניות חברת אוגאריט. לטענת ג'רייס, אחיו של המבקש "הסכים לרעיון בסבר פנים יפות ואף בהתלהבות", אך מסר לג'רייס, שמכיוון שהוא עצמו שקוע בחובות אולי כדאי שאחיו, הוא המבקש, יחזיק במניות חברת אוגאריט בנאמנות.

          ג'רייס מוסיף וטוען, כי לצורך בהסדרת הנאמנות, שהייתה למעשה מעשה של רצון טוב מצד המבקש כלפיו, נפגשו הצדדים בתאריך 10.6.2006 במשרדו של עו"ד עלי, וחתמו על הסכם נאמנות.

7.       ככל שהדברים נוגעים לתשלום שהמבקש טוען כי שילם עבור ציוד חברת סכס שהועבר לחברת אוגאריט, טוען ג'רייס, כי למעשה מדובר ב"גלגול כספים" (כלשונו של המבקש). לטענת המבקש, סכומי הכסף ששולמו על ידי המבקש הם למעשה סכומי כסף שג'רייס עצמו משך מחשבונותיו שלו ומסר בידי המבקש, על מנת שזה כביכול ישלם סכומי כסף אלה, וכך יצור הסוואה מושלמת לחברת אוגאריט, באופן שנושי חברת סכס לא יוכלו לזהות את חברת אוגאריט עם חברת סכס.

          בה בשעה שהמבקש מציג קבלות על תשלומים שלכאורה ביצע עבור רכישת הציוד מחברת סכס, מצג ג'רייס מסמכים המלמדים לכאורה על כך שאכן משך סכומי כסף שונים מחשבונות שהיו בשליטתו, ואשר אותם מסר, לטענתו, בידיו של המבקש.

8.       בשלב הנוכחי, הוא השלב בו מתבקש בית המשפט לשקול האם יש מקום ליתן סעד זמני, אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה, ומוטל על בית המשפט לבחון מספר תנאים. בראש ובראשונה מוטל על בית המשפט לבחון, האם המבקש הוכיח, כי קיימת לו זכות לכאורה לקבל הסעד העיקרי, ובשאלה זאת, שלדעתי היא השאלה העיקרית בבקשה שלפני, בא אני לעסוק עתה.

          כאמור, המבקש טוען כי רכש את חברת אוגאריט על הציוד הרשום בה, ולעומתו טוען ג'ירייס כי לא נעשה שום מכר בין הצדדים אלא שהצדדים יצרו נאמנות. המבקש כלל לא התייחס לשאלת הנאמנות בבקשתו ובתצהיר התומך אותה, והסכם הנאמנות נחשף לראשונה רק בתצהירו של ג'רייס. המבקש טוען לעניין חוזה הנאמנות, כי מדובר בחוזה שחתימת המבקש זויפה בו, ועל כן אין ליתן לו משקל כלשהו, ולטענתו, בידו אף מצויה חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד וחתימות, המוכיחה לכאורה כי חתימת המבקש בחוזה הנאמנות זויפה.

9.       נראה שאף ב"כ המבקש רואה את חוזה הנאמנות כחוזה שעל יקום או ייפול כל העניין כולו, שכן בסעיף 1 לסיכומיו טען ב"כ המבקש: "השאלה העיקרית העומדת בבסיס התביעה דנן הינה שאלת קיומו או אי קיומו של הסכם הנאמנות מיום 10.6.2006".

          כאמור, חוזה הנאמנות נכרת במשרדו של המשיב מס' 4, עו"ד מוחמד עלי, ועו"ד עלי אף אישר בעמודו האחרון, ובכתב יד: "הנני מאשר כי מר מוחמד מלחם, ת"ז 059917765 חתם בפני על הסכם זה ביום 10.6.06". במהלך הדיון בבקשה שלפני, נקרא עו"ד עלי אל דוכן העדים, ונחקר על ידי ב"כ המבקש, על התצהיר שהגיש. תצהירו של עו"ד עלי תומך בגרסתו של ג'רייס, ומבסס את העובדה שהמבקש אכן חתם על הסכם הנאמנות, שהוסתר על ידו בבקשתו. במהלך חקירתו של עו"ד עלי על תצהירו, אף אני הרשתי לעצמי לשאול אותו מספר שאלות, ואביא את הדברים מתוך פרוטוקול הדיון (בעמ' 34):

"ש.    ההסכם נערך על ידך והם חתמו בפניך, גם מחמוד?